הפרה היבשה

היובש זו תקופה קריטית במהלך חיי פרת החלב. משטר ההזנה ומשך תקופת היובש ישפיעו על בריאות הפרה, מחלות ההמלטה ועד לרמת הפוריות בתחלובה העוקבת. דיון בתקופת היובש חייב להתחיל במצב הגופני של הפרה המיועדת לייבוש וזה במגמה של יותר ימי יובש לפרה הרזה כדי שיעמוד לה הזמן להתאושש. אורך היובש עשוי להיות שונה גם בין פרות צעירות (מבכירות) לבוגרות. ממצאים מראים יש יתרון להארכת היובש בשני מקרים אלו של פרות רזות ו/או צעירות. הארכת היובש אינו ערך מוחלט אלא ערך יחסי התלוי במשטר ההזנה.

נהוגים שני משטרי הזנת ותקופת יובש מקובלים:
1. ייבוש בכ 214-220 ימי הריון = "יובש ארוך".
2. ייבוש בכ 226-232 ימי הריון = יובש "קצר".

בממשק יובש ארוך יש צורך לחלק את משך הזמן לשתי תת תקופות (תחילת יובש והכנה). בתחילת היובש ניתן מנה עתירת מזון גס בשיעור של 80% לפחות ובמנה המכילה כ 12-12.2% חלבון עם כ 1.4 מגה קלוריות א.נטו (הערכת האנרגיה לפי NRC89). בהכנה ירד שיעור המזון הגס לכדי 65-70 ויעלה שיעור החלבון לכדי 14.5% והאנרגיה ל 1.55 מגה קלוריות. הקושי בממשק יובש ארוך עלול לנבוע מכך שלא כל הפרות שומרות על אורך הריון אחיד ויש כאלו הממליטות לאחר כ 160 ימי הריון בעוד שאחרות מושכות את ההיריון עד ל 290 ימים ואף יותר. התוצאה: פרות רבות עד כרבע מכלל הפרות יגיעו למשך הריון ארוך מדי של 70-90 יום דבר שהוא בעל השפעה שלילית רבה על תחלואת ההמלטה. ממשק יובש ארוך מונע במשקים רבים את היכולת להפריד בין הפרות לפי קבוצת התחלובה (גיל) שלהן.

ממשק יובש קצר מאפשר מתן מנה אחת ללא הכנה. המנה תכיל כ 13.2-13.4% חלבון עם 1.46-1.5 א.נטו ובשיעור של כ 70% מזון גס. מאחר ובמרבית המשקים קיימת חלוקה של הפרות היבשות לשתי חצרות, ממשק היובש הקצר מאפשר הפרדה בין מבכירות ופרות חלשות לפרות הבוגרות. ממצאים בספרות יחד עם ניסיון מקומי מצביעים על יתרון בהתעברות בתחלובה העוקבת כאשר נוקטים משטר יובש "קצר".

בכל מקרה ובכל שיטת ממשק/הזנה שתבחר רצוי ומומלץ להפריד את הפרה בזמן ההמלטה לחצר נפרדת ונקייה. לשיפור התפתחות הוולד מומלץ להכין בתא ההמלטות תא קטן בו יושם הוולד באופן שאימו תוכל ללקק אותו ולנקות אותו דבר שמצד אחד ישפיע על המצב ההורמונאלי של הפרה ומהצד השני ימנע אפשרות של יניקה. הגמעה של 4 ליטר קולוסטרום בשעה הראשונה לחיי הוולד זהו השלב הבא שעליו נידון בקטע של גידול העגלות.
המזונות בתקופת היובש יכילו שילוב של תחמיץ ושחת (לפעמים גם מעט קש) עם מקור חלבון איכותי כמו סויה ולפתית יחד עם שילוב גרעינים בין תירס לשעורה. יש להימנע מגלוטן פיד, כוספה חמניות  וסובין בגלל השפעתם השלילית על יחס סידן זרחן במנה והחשש הנובע מכך לקדחת חלב. חשיבות התחמיץ גדולה למרקם המנה אבל גם לצמצום ספיגת קטיונים (סידן ואשלגן) לדם ובכך צמצום אירועי תחלואה וקדחת חלב. את החציר תמיד נבדוק לקטיונים אבל נוסיף בדיקת ניטראטים שנוכחותם עלולה לגרום להפלות ועד מוות.

תרכיז הויטמינים חייב להיות מאוזן ללא פשרות כולל ניאצין כחומר מונע קטוזיס (לאחרונה אנחנו משלבים בתרכיזים ניאצין מוגן שיעילותו רבה במיוחד) שיעור נאות של ויטמין E  ברמה של כ 2000 יחידות יחד עם אומניג'ן לעידוד וחיזוק המערכת החיסונית של הפרה הממליטה והוולד.  לסל הפתרונות של פיברו לחץ כאן.