הפחתת נזקי מחלת השפעת

מהי מחלת השפעת?

מחלה נגיפית הפוגעת באברי מערכת הנשימה, העיכול והרבייה ועשויה לגרום לתחלואה קשה, תמותה גבוהה וירידה בהטלה. המחלה פוגעת בפטמים, רבייה , מטילות תרנגולי הודו ויענים. המחלה פוגעת קשה יותר בעופות צעירים ויכולה לגרום לתמותה של כ-90% בהודנים. למחלה תבנית עונתית כאשר עיקר התחלואה בין החודשים נובמבר עד מאי והשיא בחודשי החורף. 

נגיף H9N2

נגיפי השפעת מחולקים לשלשה זנים עיקריים A,B,C , כאשר כל הנגיפים הפוגעים בעופות שיכים לקבוצה A . בתוך קבוצה A יש חלוקה לנגיפים בעלי אלימות גבוהה (H5 ו-H7 ) ונגיפים בעלי אלימות נמוכה בניהם נגיף H9N2  אשר גורם לנזקים כלכליים כבדים במדינת ישראל מאז שנת 2000 . נגיפי H9N2 אשר בודדו בארץ סווגו גנטית ע"י החטיבה למחלות דגים ועופות במכון הוטרינרי,  ל- 4 תתי קבוצות השונות בניהן ברצף חומצות האמינו של חלבון ההמאגלוטינין .
קבוצה מס' 1 – בידודי שנת 2000
קבוצה מס' 2 – בידודי 2001-2003 כולל זן תרכיב עמק חפר
קבוצה מס' 3 – בידודי 3003-2006
קבוצה מס' 4 – בידודי חורף 2006 – עד 2011 כולל זן תרכיב 215
קבוצה מס' 5 – חלק מבידודי 2012

כיצד לפעול למניעת במחלה?

מניעת המחלה מבוססת על שמירה קפדנית של בטיחות ביולוגית ושימוש בתרכיבים מומתים אימונוגנים בעלי התאמה גבוהה לנגיף השדה. התרכיב המומת בניגוד לתרכיבים חיים של מחלות נשימה כגון ניוקאסל וברונכיט איננו יכול ליצר הגנה בדרכי חדירת הנגיף (מערכות הנשימה והעיכול) ולכן אין באפשרותו למנוע את חדירת מחולל המחלה ללהקה. תפקיד התרכיב המומת לגרות את הגוף ולגרום ליצירת רמת נוגדנים גבוהה ככל היותר על מנת להפחית משמעותית את התרבות והפרשת נגיף השדה בלהקה הנגועה, ובכך להקטין את רמת התחלואה בלול הנגוע ואת העברת הנגיף ללולים שכנים. פרמטרים אלו עשויים להפחית משמעותית את הנזק הכלכלי. כדי להגיע לאפקט מקסימאלי יש לחסן את כל עופות המשק שגדלים באותו אזור.

מה קורה במדינת ישראל מאז שנת 2000?

בשנים הראשונות המחלה פגעה בעיקר התרנגולי הודו לבשר אך מאוחר יותר התפשטה לכל שאר השלוחות. לאזור עמק חפר שהיה נגוע קשה בתחילת שנות ה-2000 הוכן תרכיב אוטוגני מומת שלאחר מכן אושר לשימוש בכל הארץ ובכל השלוחות. בעקבות בדיקות גנטיות שנערכו בחטיבה למחלות עופות ודגים הסתבר שיש כ- 9.5% שונות במעקובת של חלבון ההמאגלוטינין בין בידודי שדה שהופיעו מחורף 2006 (קבוצה 4) לזן התרכיב. בדיקת HI  בהתאמה שבוצעה (2008) במחלקה לביקורת תרכיבים הראתה שנוגדנים הנוצרים בעקבות חיסון בתרכיב עמק חפר אינם מגינים טוב נגד זני השדה . בעקבות כך הועברו לחברות התרכיבים 3 בידודי שפעת חדשים. לאחר עבודה מאומצת שנעשתה באביק על שלשת הבידודים, אביק המליצה על בידוד 215 לתרכיב החדש על סמך אימונוגניות גבוהה (יכולת ליצר רמת נוגדנים גבוהה בזמן קצר) וההתאמה הטובה לנגיפי השדה החדשים. התרכיב נכנס לשימוש מסחרי בסוף שנת 2008 וניתן לראות את השפעתו, ראה גרף התפרצויות לפי שנים.

אירועי שפעת לאורך השנים לפי נתוני מעבדות מועצת הלול

מה מצפים מתרכיב שפעת מומת ולאיזה כייל צריך להגיע?

במטרה לענות על השאלה הזאת בוצע באביק מבחן הוקעה בנגיף שפעת H9N2  בעופות קלים (SPF ללא נוגדנים אימהיים) ובפטמים מסחריים. ההנחה הבסיסית היא שישנה קורלציה טובה
בין גובה הכייל ורמת ההגנה שניתן לקבל. הפרמטר שנבדק הוא יכולת של העוף להתנקות מהנגיף בימים שלאחר ההוקעה, כלומר כיצד התרכיב משפיע על הפחתת ההתרבות וההפרשה של נגיף השפעת שבו הודבק. בעופות קלים שהגיעו לכייל של מעל 8 נראתה הפחתת הפרשה של קרוב ל100%.
בפטמים שהגיעו לכייל 5.5 נראתה הפחתה של כ- 70-80% בהפרשת הנגיף. ראה גרף מצורף.

ניתן לראות בגרף שבזמן שבקבוצת הביקורת ניתן היה לבודד את הנגיף מ- 100% מהפטמים 5 ימים לאחר ההוקעה, בקבוצת המחוסנים הנגיף בודד רק מ-18% מהפטמים.

מה הן תכונות תרכיב שפעת H9N2-215 תוצרת אביק?

עם סיום שלב הפיתוח של התרכיב הוכן קו חדש שהכיל 3 סוגים של תרכיבים המכילים את זן 215
1. תרכיב שפעת בדיד מיועד לחיסון תרנגולי הודו , רבייה כבדה ומטילות
2. תרכיב שפעת + ניוקאסל מיועד לחיסון תרנגולי הודו , רבייה כבדה ומטילות
3. תרכיב שפעטיב הכולל ניוקאסל, גמבורו (VP2) ושפעת ומיועד לחיסון תרנגולות בדגש על שלוחת הפטם.

מודל בדיקת יעילות התרכיבים הוא בעופות SPF מזן קל כאשר מרכיב הניוקאסל נבדק בהוקעה ומרכיב השפעת בבדיקת כייל בשיטת HI. העופות מחוסנים במנה של 0.3 סמ"ק לעוף.
להלן תוצאות כייל שפעת של  6 אצוות השפעטיב האחרונות שסופקו לשוק.

 סוג העופות

מנה לעוף 

 כייל ממוצע

מינימום 

 מקסימים

 קלים SPF  0.3 סמ"ק  9.1  8  12
 8.8  8  10
 9  7  11
 11.3  9  12
 11.2  9  12
 11.3  9  12

להלן תוצאות כייל לשפעת בעופות קלים (לא SPF)שחוסנו בגיל 12 יום בתרכיב שפעטיב (מנות של 0.5 ו- 0.3 מ"ל לעוף) של אביק בהשוואה לתרכיב אלטרנטיבי בשוק. צד ימין של הגרף בימים 1-12 משקף את ירידת הנוגדנים האימהיים וצד שמאל בגיל 36 יום את הכייל שהתקבל בעקבות החיסון. התצפית בוצעה בתנאים מבוקרים.

מסקנה:בעופות קלים עם נוגדנים אימהיים ניתן להגיע לכיל גבוה לאחר חיסון חד פעמי בגיל 12 יום.

מה קורה בחיסון פטמים מסחריים?

נבדקה הקורלציה בין תוצאות הכייל של אצוות השפעטיב בעופות SPF  ופטמים ונמצא שמרמת כייל מסוים שמתקבלת במודל הנוכחי ניתן להסיק שיתקבל חיסון טוב גם בפטמים.
לבחינת השפעת הכייל האימהי על רמת החיסון שניתן להגיע אליה בגילאים השונים בפטמים נלקחו  אפרוחי פטם מלהקה מסחרית וחוסנו בגילאים שונים (8,10,12,14,16 יום). להלן התוצאות.

הגרף מראה שחיסון בגיל 12 יום בתנאי הכייל האימהי של להקה האם הספציפית נתן את התוצאה הטובה ביותר. נראה כי ניתן להגיע לכייל גבוה בשלב הקריטי של הגידול בפטמים מסחריים אחרי חיסון אחד בגילאים שבין10-14 יום.

תוצאות כייל שפעת H9 בשיטת HI

מה קורה בשטח מאז כניסת התרכיב שפעת מזן 215

עם החדרת התרכיב לחיסון להקות מסחריות אירועי השפעת ירדו בצורה דרסטית : בשלוחת תרנגולי הודו לבשר אשר מחוסנים לפחות פעמים נמצא בבדיקות כייל שבוצעו בגיל העברת הודנים מבתי האימון לסככות כייל ממוצע גבוה מ-5.5 ואירועי השפעת  הפכו לנדירים. בשלוחת הרבייה גם כן אירועי השפעת הפכו פחתו משצעותית.
בשלוחת הפטם שבה תרכיב שפעטיב מיושם ברוב הלהקות בארץ. בבדיקות דם שנלקחו מ- 106 לולים (שנים 2010-2011) שחוסנו בתרכיב שפעטיב של אביק ומיצגים כ- 7 מילון פטמים מארבעה  גופים גדולים שונים ו30 אצוות שונות. נמצא שב- 90% מהבדיקות שנלקחו בגיל ממוצע של 34 יום , הכייל היה מעל 4 והממוצע 5.1. 
תוצאות אלו כוללות גם מקרים בהם התקבל כייל נמוך במיוחד.
בשנת 2012 ניתן לראות עליה בכייל למומצעים בסבבות כייל 6.

 אזור / שנה  דגימות מעל 4.0 ב- %  גיל דגימה בימים  ממוצע  מס' דגימות
 אביק צפון 9/10  92.0  32.4  5.4  25
 אביק צפון 11  86.7  34.2  4.8  65
 אביק דרום 10/11  95.2  35.5  5.4  16
 אביק סה"כ  90  34.0  5.1  106

מה גורם לכך שלפעמים מקבלים כייל נמוך?

בהשוואת התוצאות שהתקבלו ממקומות שונים אשר חוסנו באותה אצווה ניתן לראות הבדלים משמעותיים.  כמו כן ניתן לראות בלהקות שבהם הכייל היה נמוך , טווח תוצאות רחב הנע בין כייל 0-7 בשיטת HI . תוצאה כזו יכולה לנבוע משתי סיבות עיקריות:
1. ביצוע לקוי של החיסון שכן ישנם פרטים המתחסנים כראוי
2. מתן חיסון ללהקה שנמצאת תחת השפעה של מחלה אחרת הגורמת לפגיעה ביכולת ההתחסנות של חלק מהפרטים.
להלן דוגמה לתוצאות שהתקבלו לאחרונה מאצווה מסוימת שנעשה בה שימוש במספר ארגונים:

להלן דוגמה לתוצאות שהתקבלו לאחרונה מאצווה מסוימת שנעשה בה שימוש במספר ארגונים:

תאריך יצור
אצווה
כייל ממוצע בעופות SPF
במנה 0.3 מ"ל 
 ארגון גיל בדיקה
בימים 
 כייל ממוצע
ללהקה

 תחילת 2011

 9.0

 B

 31

5.3

 B

 31

5.7

 A

 28

5.4

 A

 28

4.0

 A

 32

4.4

 C

 42

2.5

 C

 32

5.1

 C

 39

5.7

 C

 38

4.6

 B

 31

4.7

 B

 28

6.3 

 B

 28

2.5 

ממוצע  32.3  4.7

ניתן לראות טווח רחב של תוצאות מ-2.5 עד 6.3 למרות שמדובר באותה אצווה.

דוגמא למשקים שנבדקו בשנת 2012:

בגרף זה בנוסף לממוצע הוסף % העופות שאינם מוגנים, ניתן לראות לדוגמא באצווה C  שבה חוסנו 10 משקים תנודות בין 0% עופות שאינם מוגנים עד 65%. נתון זה מצביע בעיקר על בעית ביצוע.

ממוצע כיילים בגיל 30 יום - 4 אצוות שונות שחוסנו במשקים שונים בשדה


האם תוצאות הכייל שמקבלים באביק תואמות לתוצאות המתקבלות במעבדת מועצת הלול?

על מנת לענות על השאלה הזו נלקחו דגימות דם משני לולים מסחריים כאשר כל מזרק חולק לשתי מבחנות. 
בלול 1 המבחנות מוספרו גם בבדיקה של המעבדה הצפונית ולהלן התוצאות.

 מס'  לול 1
מעבדה צפונית
 לול 1
ABIC
הפרש לול 2
מעבדה צפונית 
 לול 2
ABIC
1  1  1  0   5
2  3  3  0   5
3  7  7  0   7
4    5  6  1   5
5  3  3  0   7
6  8  8  0   7
7  7  6  1-   6
8  4  4  0   6
9  6  6  0   4
10  3  2  1-   5
11  3  2  1-   8
12  4  3  1-   3
13  6  6  0   5
14  6  6  0   6
15  6  5  1-   5
16  7  7  0   7
17  5  4  1-   6
18  7  6  1-   6
19  8  8  0   4
20  7  7  0   5
21  5  5  0   7
22  6  7  1   3
23  5  3  2-   6
24    5     6
25         4
 

 5.3

 5.0

 

(4-7) 5.7  

 5.5

 

 0.3-

 

 0.2-

מסקנה:למרות שימוש באנטיגן שונה תוצאות המעבדה הצפונית והמעבדה באביק תואמות.

סיכום

תרכיב שפעת מומת מזן H9N2-215 אשר הוכנס לשימוש בתחילת שנת 2009 נמצא יעיל בהעלאת רמת הנוגדנים אפילו לאחר חיסון חד פעמי בפטמים. מס'  אירועי השפעת ירד דרסטית  67 אירועים ב-2009 מול 196 ב-2008 . לאורך שנת 2010 דווחה רמת אירועים נמוכה אך בסוף השנה החל מנובמבר נרשמו אירועים רבים ומגמה זו נמשכה לחודשים הראשונים של 2011 . הרבה מהאירועים דווחו מלהקות לא מחוסנות או שחוסנו לא כראוי ומרביתם בדרום הארץ. אור להתפרצות הגדולה ארגונים ומשקים פרטיים נכנסו לחיסון מאסיבי שתוצאותיו ניכרות בהמשך שנת 2011 .
בסקר שנעשה ע"י אביק נמצא שרוב להקות הפטם שמחוסנות בתרכיב שפעטיב מגיעות לכייל סביב 5 ובשלוחת ההודים לבשר לאחר 2 חיסונים בתרכיבי שפעת, לכייל-5.5  ומעלה.
הפחתת האירועים תלויה בביצוע נכון של החיסון בו זמנית בכל אתרי הגידול שנמצאים באותו אזור . הגופים הגדולים שעובדים בשיטה זו רואים ברכה בעמלם ואכן מצליחים להימנע מתחלואה קשה בשפעת בשנים האחרונות.

נתוני התפרצות כולל 2012 על פי נתוני מועצת הלול
באדיבות ד"ר מיקי פירק, מועצת הלול


הגרף מראה בפרוש מגמת ירידה באירועים למעט הגל בסוף 2010 שקשור בעיקר ללהקות לא מחוסנות כלל או לא מחוסנות כראוי.
ב-1012 רואים  עליה באירועים בלהקות רבייה מחוסנות היטב:

אירועים ברבייה לפי שנים:
2007 – 7
2008 – 6
2009 – 1
2010 – 10
2011 – 5
2012 -  12

עקב העליה המשמעותית באירועים בשלוחת הרבייה  ואירועים קליניים קשים בפטם מחוסן הוחלט לבדוק אפשרות לשדרוג התרכיב. אולם בבדיקות שנעשו עד כה בחטיבה למחלות עופות ודגים ובמחלקה לביקורת תרכיבים לא נמצאו הבדלים גנטים מספיק משמעותיים שמצדיקים החלפת הבידוד בתרכיב.
למרות זאת יש עבודה שנעשית על בידוד מס' 743 ממשק פטם חניאל שנמצא הכי רחוק  4.1% שוני בחלבון ההמאגלוטינין. מסתבר שהבידוד הזה מתאים מבחינה אנטיגנית ומבחינת הריחוק שלו אך האירוע הקליני שעומד מאחורי מאוד מינורי.
הכוונה לטעון את המערכת כך שברגע נתון כאשר יוחלט שיש צורך בשינוי ניתן יהיה לשדרג התרכיב הקיים בזמן סביר.

קבוצות שונות של זני שפעת H9 בישראל