סקירה על התפרצויות מחלת הניוקאסל בעופות בישראל 2011

בעקבות התפרצות מחלת ניוקסל השנה במשקי עופות בישראל, אנו מגישים סקירה מעודכנת על המחלה, ההתפרצות האחרונה ודרכי התמודדות עמה.

עד כמה ההתפרצות השנה חריגה במימדיה?

ההתפרצות השנה חריגה בהשוואה לשנים האחרונות אבל לא בהשוואה לעבר. ראשית יש לזכור את מימדי המחלה בהתפרצויות לפני פחות מ 40 שנה (מעל 2700 מקרים ב 1973).

 

 

עד כמה ההתפרצות חריגה יחסית לשנים האחרונות?

בגרף הבא ניתן לעקוב אחר מספר המקרים בשנים האחרונות.
ההתפרצות השנה דומה במימדיה להתפרצויות קודמות. נראה שיש מחזוריות שבה כל 5-7 שנים יש גל התפרצויות.

  

בהתפרצות השנה אובחנו מספר מקרים בהם מקור הזיהום היה באפרוחים שהגיעו נגועים בנגיף ניוקסל. מקור הזיהום אותר כלהקת הרבייה שעברה מחלה קלה בתקופה שהביצים הוטלו. ממצא זה חריג מאחר ומקובל לחשוב שהנגיף ממית את העובר בהדגרה ולכן לא עובר לאפרוח.

מהם סימני המחלה?

מחלת ניוקסל נגרמת ע"י נגיף. לנגיף זה התאמה בעיקר לשלוש מערכות בגוף: מערכת הנשימה, מערכת העצבים ומערכת העיכול.
סימני המחלה יכולים להתבטא בכל אחת משלוש המערכות האלו:
(1) מערכת הנשימה: הסימנים דומים למחלות נשימה אחרות כמו שפעת העופות וברונכיטיס מידבקת. קשה להבחין בין מחלות אלו ללא בדיקות מעבדה.

 

דימום מהנחיריים

דלקת דמית של קנה הנשימה

 
     

  
(2) מערכת העיכול: במערכת העיכול יכולים להופיע דימומים לכל אורכה. אפשר לראות דימומים בוושט ובקיבת הבלוטות אך המופע המאפיין ביותר של המחלה הוא כיבים במעיים.

דימומים בוושט 

כיבים במעי

   

 

(3) מערכת העצבים: בתחילת המחלה יש רעידות אופייניות ("טיקים"). מאוחר יותר מופיעים סיבובי ראש אופייניים.

סיבובי ראש

 

לצפייה בסרטון לחץ כאן.

 

מתי ובאיזה אזורים אובחנה המחלה?

התפרצות האחרונה התחילה בדצמבר 2010 ונמשכה עד יוני 2011. באזור הצפון אובחנו יותר מקרים

 

באילו שלוחות פגעה המחלה השנה?

אין ביטחון שכל האירועים בשדה אובחנו. יתכן שבשלוחת המטילות היו מקרים שהתבטאו רק בירידה בהטלה ולא הגיעו לאבחון מעבדה. מוצגים הנתונים על פי האבחונים הרשומים במעבדות.

 

 

דרכי התמודדות עם המחלה:

גורם המחלה הוא נגיף (וירוס בלע"ז) ולכן אין תרופה אנטיביוטית יעילה כנגדו. מניעה היא הדרך היעילה ביותר להתמודדות. דרכי המניעה הן:
א. בטיחות ביולוגית. אמצעים ממשקיים שימנעו חדירת הנגיף לשטח גידול העופות.
ב. תוכנית חיסונים שתאפשר לעופות לנטרל נגיפים שהצליחו לחדור לאזור הגידול.
תוכנית החיסונים למחלת ניוקסל מוכתבת על ידי השירותים הוטרינרים והיא מחייבת (זן מחלה רשומה). אפשר לקבל את תוכנית החיסון במעבדות לבריאות העוף וכן באתר חברת פיברו (ראה קישור). בעת התפרצות אפשר לעשות הערכת סיכונים ולהוסיף חיסון לפי הצורך, גם זאת באישור השירותים הוטרינרים. במהלך ההתפרצות השנה היו משקים רבים שהוסיפו חיסון חי בגיל 8-9 ימים כדי לכסות את התקופה הבעייתית של הגיל הצעיר. ידוע שבגיל ½22- שבועות רמת החיסון של הנוגדנים האמהיים יורדת לכייל 2 ולעיתים אף מתחת לכייל 1.0. תקופה זו מהווה חלון של חשיפה ויתכן שזו הסיבה להתפרצויות בגיל 3 שבועות.

 

בגיל 18-20 יום יש לבצע חיסון דחף לניוקסל. גם חיסון זה הוא חיסון חובה וההוראה היא לבצעו בשיטת הערפול. שיטת הערפול הוכיחה את עצמה כשיטה היעילה ביותר להעלאת הכייל. בשיטות אחרות הכייל פחות אחיד בתוך הלהקה וכמו כן לא כל הלהקות מתחסנות באותה מידה של הצלחה. בגרף המצורף רואים תוצאות של להקות שונות שחוסנו בחיסון חי בגיל 18 יום. בדיקת דם נערכה בגיל 30 יום.
 

 

השמדות וסגרים

במקרים בהם אובחנה מחלת ניוקסל בלהקת עופות השירותים הוטרינרים נוקטים בצעדי תגובה אשר כוללים: (א)השמדת המוקד (ב)סגר ברדיוס 3 ק"מ מהמוקד (ג)הגבלות ברדיוס עד 10 ק"מ מהמוקד.
(א) השמדת המוקד מונעת הפצת הנגיף מהלהקה הנגועה ללהקות אחרות.
השיטה שאומצה בשנים האחרונות בישראל היא השמדה בעזרת קצף כיבוי. 

השמדת להקה בעזרת קצף כיבוי

   

 

 

(ב) ברדיוס 3 ק"מ ממוקד מחלה יחולקו צווי הסגר. תיאסר הכנסה של עופות חדשים לשטח זה למשך 30 יום מיום השמדת העופות הנגועים וניקוי החווה. כל תנועה של עופות בתקופת הסגר, מותרת רק באישור השירותים הוטרינרים. גם שיווק למשחטה מותר בתנאים מיוחדים.

(ג) ברדיוס 10 ק"מ מהמוקד יחולו הגבלות על יצוא. זה נוגע למשחטות מפעלי מזון ומדגרות שקולטים סחורה מאזור זה ומתכוונים לייצא.

למידע נוסף על נגיף הניוקאסל לחץ כאן.