חלבון במזון ובחלב

החלבון הינו חומר הגלם העיקרי שבונה את רקמות הגוף ומכאן חשיבותו הרבה לכל בעלי החיים.
החלבונים הינם מולקולות ארוכות שרשרת בשיטות שונות של קשר בין החוליות שבונות את השרשרת כאשר אופי ומספר החוליות (חומצות אמינו) ודרכי הקשר בינם קובע את תכונות החלבונים השונים.
החלבון בגוף אינו רק התומך העיקרי של מערכת השריר אלא גם הבסיס לכל תהליכי חילוף החומרים כמו גם הרכב שנושא על גבו את המטען הגנטי של בעל החיים, ה DNA.
מכירים היום כ 23 חומצות אמיניות. חלקן מיוצר ע"י בעל החיים ובחלק אחר אם הן לא ימצאו במזון, חסרונן יפגע בכל התהליכים החיוניים בגוף. לאדם יש כ 9 חומצות שהוא חייב לקבל במזון ואילו מעלה הגרה בורך במערכת עיכול כזו שניתן לייצר בה את כל מגוון החומצות הנדרש, תהליך שמתרחש בכרס בעזרת אוכלוסיה אדירה של מיקרואורגניזמים. לכאורה אין לנו כמאביסים של מעלי גרה לדאוג בנושא אלא אם כן העלייה בתנובה גורמת למחסור בגין מגבלת "הייצור" בכרס ו/או אין פעילות תקינה של הכרס למערכת מאוזנת של מיקרואורגניזמים. 
התלות של הפרה ביעילות חיידקי הכרס מחייבת אותנו לזהירות רבה בבחירת המזונות והרכב המנה המוגשת. תוספי חלבון ו/או מזונות עתירי חלבון השורד את הכרס ועובר לספיגה ישירה במעי, תרומתם רבה אצל מעלה הגרה עתיר התנובה אלא שאותם תוספים או מזונות חשוב שיתרמו בעיקר את אותן חומצות אמינו שלא מיוצרות בכמות מספקת ע"י אוכלוסיית הכרס.
בסיס התזונה של מעלה הגרה הוא בתפקוד הכרס וביצירה של חלבון מיקרוביאלי שבהרכבו הוא הקרוב ביותר להרכב רקמות הגוף והחלב. כל מעשה, כל שילוב מזונות, ממשק נוח של מרבץ, מים אוורור ועוד... יתרום לתפקוד הכרס, להתפתחות אוכלוסיית הכרס ומכאן קצרה הדרך לחלב, לבריאות המקנה ומזה גם לחלבון שבחלב.
חלבון החלב (מעבר לגנטיקה והממשק) הוא תוצר החלבון שנספג במעי. החלבון שנספג במעי הוא ברובו חלבון מיקרוביאלי. נמצא אם כן שגורם התזונה אשר משפיע על מרבית חלבון החלב אלו התנאים בכרס וכושר היצור של אוכלוסיית הכרס שמותנה במידה רבה באספקת האנרגיה הזמינה לבצוע תהליכים אלו. נראה אם כן שאין קשר ישיר במעלי גרה בין חלבון המזון לחלבון החלב ותלות אוכלוסיית הכרס ליצירת חלבון מיקרוביאלי באנרגיה הזמינה היא תלות רבה ומוחלטת.
חלבון בחלב = ממשק + גנטיקה + חלבון שרידי יעיל עתיר חומצות אמינו חיוניות + אנרגיה. ואין קיצורי דרך.