לוח האירועים

   
27.05.2010
הכנס הבינלאומי ה- 8 למחלות בתרנגולי הודו, ברלין

הכנס העולמי למחלות בתרנגולי הודו מתקיים אחת לשנתיים בברלין בחסות החטיבה למחלות עופות של אוניברסיטת ברלין.
במקביל אחת לשנתיים מתקיים כנס במתכונת דומה בנושאים של יצור בענף החי.
בכנס הנוכחי השתתפו כ- 120 איש מ-23 מדינות שונות ובמהלכו הוצגו 42 מצגות.

להלן חלק מהנושאים שהוצגו בכנס:

- יצירת עמידויות לאנטיביוטיקות לגבי חיידקים שונים ובדגש על הקשר בבני אדם כולל סיווג בתוך
  קבוצת חיידקים על פי רמת הרגישות.

- ממשק לגבי שיטות להמתת עופות, בעיות רגליים הקשורות לרמת הממשק.

- הפחתת זיהומי סלמונלה וקמפילובקטר ברמת הלול והמשחטה.

-
טפילי מעיים בדגש על היסומונס מלאגרידיס וקוקסידיה. הגורמים הנגיפיים המעורבים בדלקות
  מעיים ויראליות בהודנים.

-
שפעת H1N1 ההפנדמית (של בני אדם) היסטוריה ופוטמציאל הפגיעה בתרנגולי הודו לרבייה.
  יעילות תרכיבי שפעת H5 שונים במניעת תחלואה בשפעת האלימה של עופות במצרים.

ממשק

השפעת סוג הריפוד ורטיבות הרפד על דלקות שורש כף הרגל Foot Pad Dermatitis , השוואת הסבל הנגרם בהריגת העוף ע"י Co2  בהשוואה לציאניד באמצאות שימוש באלקטרוצפלוגרפיה
(EEG). הקפדה על חיטוי וסניטציה כגורם קריטי במניעת חדירת מחלות.

• Berk (גרמניה): דלקת שורש כף הרגל (FPD) נפוצה בגידול תרנגולי הודו לבשר ומשפיעה על התוצאה המקצועית של הגידול. אחד הגורמים המשפיעים הוא סוג הרפד, נבדקו 3 סוגי ריפוד: קש קצוץ, נסורת ונסורת לאחר טיפול בחום = Lignocellulose .דווח על הופעת הבעייה מגיל צעיר, בכל הקבוצות נמצא FPD ברמות שונות, חומרת הבעיה ומספר הפרטים עולים עם הגיל, תמותה ונצילות מזון לא הושפעו, השפעה משמעותית על משקל לעוף משווק, הודים שגודלו על ליגנוצלולוז היו במצב טוב יותר אך מצד שני רמת האמוניה והאבק באוויר הלול גבוהים יותר. לסיכום החומר החדש משפר את המצב אך צריך עדין לשפר את הצורה הפיזיקלית שלו. יש לקבוע דירוג אחיד ללקויות ולתמוך אותו עם בדיקות הסטולוגיות. הבעיה חמורה יותר בנקבות כנראה בשל העובדה שמגודלות בצפיפות גבוהה יותר.
• Youssef (גרמניה) : בניסוי זה נבדקו 4 סוגי ריפוד ובתנאים של רפד יבש לעומת רפד שהורטב בכוונה. הסיכום מראה שהפרמטר החשוב ביותר בגרימה ל- FPD הוא % רטיבות הרפד. מעל 30% רטיבות מתחילה עליה משמעותית של נזק רקמתי (נבדק באמצעות היסטופתולוגיה) ליגנוצלולוז נמצא  כחומר עם הספיחה הטובה ביותר והצליח לשמור על רמת יובש של 83% ולכן לתוצאה סופית טובה יותר. קש שיש לו גם בעיה פיזיקאלית של קצוות חדים וגם ספיחה גרועה של מים נתן את התוצאה הגרועה ביותר.
• Korbel (גרמניה). באמצעות מכשיר לבדיקת גלי מח EEG נבדקה ההשפעה על סבל העוף בהמתה עם פחמן דו חמצני= C02 מול ציאניד = HCN   . היתרונות של הציאניד הם: איבוד הכרה מהיר יותר, קיצור זמן הסבל ומוות מהיר. החסרונות: בעיה אתית בשימוש, אין אפקט אנלגטי ולכן סבל גדול יותר עד לשלב איבוד ההכרה.
• בטיחות ביולוגית – במספר הצגות של מקרים מהשטח הוצגה החשיבות של הקפדה על כללי בטיחות ביולוגית. דוגמאות: בוטוליזם שפגע בלול רבייה כנראה ממקור של חולדות שלא טופלו כראוי, היסטומונס שפגע בלולי רבייה כתוצאה מכך שהוכנסה נסורת מדלת צדדית ללא הקפדה על כללי הביוסקיוריטי המקובלים בחווה. עובד חולה בשפעת H1N1 (חזירים) – העובד בא במגע עם קרוב משפחה חולה ולא דיווח, העובד לא התחסן כנגד המחלה, העובד לא הקפיד על לבישת מסכה וכפפות בזמן ההזרעה מלאכותית.

תכשירי אנטיביטיקה

שימוש בסיווג ע"י MLST = Multi Locus Sequence להבנת מנגנוני יצירת עמידות של חידקים, המשמעות של חידקי MRSA= Methcillin Resistant Staphyloccus Aureus  בבשר תרנגולי הודו. יעילות דוקסיצילין בטיפול נגד מיקופלסמה בהשוואה לכשירי טטרציקלין אחרים. יעילות תכשירי אנטיביטיקה שונים בטיפול נגד קלוסטרידיום. סיווג זני E-coli לפי עמידויות.
• Teich (גרמניה) – דוקסיצילין הוא טטרציקלין המתאפין ברמת ליפופיליות גבוה יותר משאר תכשירי הטטרציקלינים, תכונה זו מקנה לו ספיגה יעילה בהרבה במעיים (כ- 90%) והגעה מהירה לריכוז גבוה ברקמות הנגועות. מחלות נשימה בהודים בדרך כלל מערבות מס' גורמים. התכשיר נמצא יעיל בריכוזים נמוכים נגד Mg  ויעילות חלקית נגד ORT ורמרילה אנטיפסטיפר.
• Richer (גרמניה) – MRSA וונקומיצין אנטרוקוקי (VRE) הם חידיקים שעמידים לסוגי אנטיביטיקה רבים ובעיקר בבתי חולים. מזון מזוהם נכשיו לאחד מהגורמים האפשריים להפצת החיידקים הנ"ל. נבדקה רמת הנגיעות בתרנגולי הודו (אינם רגישים לחיידק). נמצא 80% נגיעות בבדיקות שנעשו ע"י מטושי קנה וביב של תרנגולי הודו. בעובדים נמצאה נגיעות גבוהה בהרבה מאשר בכלל האוכלוסיה (39%) בקורלציה לתקופת עבודתם בחווה (לתשמת לב גבוהה יותר לעובדי לול שהולכים לביקור בבית חולים). החיידק גם בודד מאבק וחומר אורגני בחווה. לגבי VRE נמצאה נגיעות של 55% במטושי קנה וביב וכן מחומר אורגני אך לא נמצאה כל נגיעות בעובדים. היתרון הוא שניתן לעקוב אחר רמת הנגיעות של שני החיידקים ע"י בדיקת אבק וחומר אורגני.
• GAD (גרמניה) האיסור לשימוש בזרזי גדילה אנטיביוטים באירופה הביא לעליה באירועי קלוסטרידיום ובעקבותיה לעליה בטיפולי אנטיביטיקה. נבדקה הרגישות של החיידק לסוגי אנטיביוטיקה שונים: נמצא עמידות גבוהה לספקטינופיצין, קוליסטין ונאומיצין , עמידות בינונית לאריטרומיצין, טטרציקלין, לינקומיצין ותיאמולין. רגישות טובה לפנצילינים, לינקוספקטין,טילוזין , אנרופלוקסצין, דוקסיצילין וסולפה + טרימטופרים.
• LISTER (אנגליה) בעיתיות בקביעת סטטוס להקת הרבייה רק על פי מבחן RSA. בלהקת רביה של הודים הופיעה מחלת נשימה אקוטית בינונית, בבדיקות דם בשיטת RSA נמצא מספר קטן של דוגמאות חיוביות ל-MG ול MM, התמונה החיובית נעלמה לאחר מהול וחימום הנסיובים. בדיקת PCR הוכיחה את  הנגיעות ב- MG . הלהקה טופלה בכלורטטרציקלין , הסימנים הקליניים נעלמו והסרולוגיה ב-RSA נמצאה שלילית. לאחר סיום הטיפול חזרה המחלה הנשימתית והלהקה הופיעה חיובית במבחן אגלוטינציה בשנית. הטיפול ברבייה וכן בצאצאים (טילמיקוזין) נמצא יעיל ביותר.

טפילי ונגיפי מעיים

הוצגו הנושאים: נגיפי המעורבים בבעיות מעיים של הודנים, היסטומונס מליאגרידיס ותוכניות למניעת קוקסידיוזיס

• Lotfi (גרמניה) – היסטומונס מליאגרידיס: מחלה שחור הראש שחזרה בגדול לאחר איסור השימוש ב- Nifursol באירופה. למעשה אין טיפול יעיל נגד המחלה והתחלואה והתמותה גבוהים מאוד, תרנגולות יכולות להיות נשאיות חשאיות. מעגל ההדבקה עובר בד"כ באמצעות התולעת הטראקיס גלינרום אבל נמצא שיש אפשרות להדבקה ישירה דרך הקלואקה. נבדקה שרידות הטפיל בחומרים שונים ונמצא שהשרידות בד"כ שעות ספורות אבל במי שתייה ובלשלשת טרייה הטפיל יכול לשרוד עד 18 שעות וכך לעבור הוריזונטלי בין עופות בלול ואף ללולים אחרים ע"י העברה עם הנעלים.
• Lister (אנגליה) – תאור של אירוע בשדה בתרנגולי הודו לרבייה בגיל 17 שבועות. הסימנים הראשונים היו ירידה בפעילות אכילה ושתיה עד להפסקה מוחלטת לאחר מס' שעות ורביצה כללית בלהקה. התמותה לא היתה גבוהה אך הלהקה נשחטה ונמצא 54%  פסילה וטרינרית. כלומר מחלה מהירה מאוד ללא כל טיפול יעיל ולכן חיבת להמנע ע"י אמצעים של בטיחות ביולוגית. יש חשד שבמקרה זה הזיהום הגיע עם נסורת שהוכנסה ללול שלא על פי הכללים.
• Hauck (גרמניה) אירוע בשדה המתאר שלש התפרצויות של היסטומונס לאורך השנים 2005-2008 במשק עופות אורגנים המגדל מס' סוגים באותו אזור. באירוע הראשון נפגעו רק תרנגולי הודו אך אובחנו ביצי הטרקיס גלינרום בלשלשת של פטמים שלא הראו סימנים קליניים. בהתפרצות השניה כשנתיים מאוחר יותר נפגעו תרנגולות Ross לרבייה בגיל 55 שבועות. המחלה בעה לידי ביטוי קליני בירידה במשקל, דיכאון ועליה בתמותה. למרות החלפת רפד וטיפול באמוקסיצילין הנזק בשלשת קבוצות התרנגולות הגיע ל-67.2% .
• Radu (ארה"ב אינטרווט) – הצגת נושא הקוקסידיוזיס בהודים והשימוש בספירת אואוציסטות לגר' לשלשת כאמצעי לבחינת יעילות תוכניות למניעת קוקסידיוזיס. בהרבה מהמקרים המופע הוא תת קליני וקשה לאבחון בבדיקה שלאחר המוות אך גורם לפגיעה בביצועים. הכנסת תרכיבי קוקסידיוזיס לתוכנית השאטל עשויה לשמר את יעילות התכשירים היונופורים (מוננסין) והכימים (קלינקוקס) וכן להביא להתחסנות בגיל מוקדם כך שהעליה בספירת אואוציסטות תהיה בגיל צעיר ופחות תשפיע על התוצאה הסופית.
• Bostvironnois (בלגיה) Poult Enteritis Mortality Syndrom= PEMS אובחן לראשונה בארה"ב 1991 . מעורבים בסינדרום זה מס' נגיפי מעיים, פלגלטים , פרוטוזואה ותנאי ממשק. לכן הטיפול המניעתי צריך להיות בכל המישורים. אחד המאפינים הקלינים הוא שטרם הופעת השלשול והתמותה יש סרוב אכילה , צפצופים וריצה לאורך המאביסים. הטיפול הוא בעיקר ממשקי :  הכנסת ריפוד יבש , אוורור טוב והעלאת החום בלול. התוצאה הסופית היא תמותה לאורך מספר ימים אך גרוע מזה זה יצירת חוסר אחידות בלהקה. ניתן בקלות לגרום להוקעה במחלה ע"י: לשלשת מסוננת מחידקים שנלקחה מעופות נגועים, רפד מלול חולה וחיפושיות שחורות מלול חולה. טיפול באמוקסיצילין או טילוזין יכול לשפר את המצב. בניסוי הוקעה מבוקרת שבוצעה בגיל 5 ימים טיפול בטילן 400 גר'/קוב בין 7-21 יום נתן שיפור משמעותי ברמת התמותה, האחידות, ניצולת מזון ומשקל.
• Akimkin (גרמניה) בסקר שנעשה בשמונה חוות מסחריות על ידי לקיחת דגימות לשלשת אחת לשבועיים נמצא כי : בדיקה בשיטת -RT-  PCR רגישה יותר מאבחון במיקרוסקופ אלקטרוני. נגיפי אסטרו ורוטה מאוד נפוצים אך ניתן לזהות אותם גם בלהקות בריאות (בשכיחות נמוכה יותר). באופן מפתיע בכל הלהקות שנבדקו לא נמצא נגיף קורונה.
• Domanska (פולין) – תעשית גידול תרנגולי הודו בפולין גדלה בעשור האחרון מ-7 מיליון ב-1995 ל- 29 מיליון ב-2009 . יש 3 סוגים של אסטרוווירוס: Type 1 זוהה לראשונה באנגליה ב-1980,  Type 2  זוהה לראשונה בארה"ב ב-1996 , ANV זוהה לראשונה ביפן ואנגליה 2006 . בסקר בפולין נמצאה נגיעות ב- 44% מהלהקות שנבדקו ב-2008 , בלהקות אלו נראתה קלינקה קלאסית של תחלואת מעיים. בניגוד למקובל ניתן היה לזהות את הנגיף עד 14 שבועות. 70% מהבידודים היו Type 2 . TCoV (קורונה) נמצא רק ב- 6.5% מהלהקות שהראו סימנים קליניים.
• Maurel (צרפת) מאז 2003 נרשמה עליה באירועי מחלואת מעיים המיוחסת לנגיפים. נמצאה נגיעות של 36.5% ב- TCoV (קורונה) בסקר שנעשה במשך 3 שנים על 81 להקות עם סימנים קליניים. נמצאה זהות ברצף הנוקלאוטידים ב- חלבון  S1 של 42% בלבד עם נגיפי קורונה של הודים מארה"ב. בשיחה עם saif מארה"ב מסתבר שיש חוות שסובלות מנגיף זה ושיפרו את המצב ע"י חיסון עם תרכיב נגד ברונכיט מידבקת.

שפעת החזירים בעופות

הוצגו הנושאים:
הסטורית שפעת בהודים בדגש על מעבר נגיפים בין חזירים הודים ואדם TR = , H1N1 (שפעת החזירים הפנדמית) בלהקות רבייה : צ'ילה, צרפת 2010 , קנדה Ontario 2009 , ניסוי הדבקה מלאכותים של הודים בנגיף שפעת החזירים. השימוש ב-FTA  Flinder Technology Associated filter paper לאבחון שפעת בעופות. בחינת יעילות תרכיבי שפעת H5 במצריים.

• SAIF (ארה"ב) – שפעת העופות האלימה HPAI אובחנה לראשונה ב-1878 באיטליה, השפעת הלא אלימה LPAI אובחנה לראשונה ב-1960 ונמצאה קשורה למחלות נשימה וירידה דרסטית ברמת ההטלה. עד 1980 היה מקובל לגדל הודים גם בחצרות סביב הלולים וכך היה מגע עם עופות בר ומים. אירועי השפעת ירדו דרסטית לאחר הכנסת העופות ללולים סגורים. כל האירועים הראשונים של ירידה בהטלה היו מנגיעות בנגיף H1N1 . חיסון של להקות הרבייה פתר את הבעייה. 1978 אירוע מדווח ראשון של הדבקה תרנגולי הודו בנגיף H1N1  של חזירים.  בתחילת שנות ה-2000 נמצאה ירידה דרסטית בהטלה בתרנגולי הודו מחוסנים שגודלו בסמיכות לחזירים ואובחן נגיף H3N2   TR-Triple reassortment  , כלומר באותו נגיף גנים מאדם, חזיר ותרנגולי הודו. ב- 2009 אובחן נגיף TR H1N1 באוהיו. בבדיקות של נגיפי TR מסתבר שיש שונות גבוהה ביכולת ההדבקה בין חזירים לתרנגולי הודו בין הנגיפים השונים. הנגיף שמקורו מבידוד בהודים נמצא עם יכולת הדבקה ליונקים גבוהה יותר. נגיף השפעת חזירים הפנדמי (בבני אדם) איננו TR .
• Massin (צרפת) בינואר 2010 בדגימות מתרנגולי הודו שהראו ירידה בהטלה מיד לאחר השיא אובחן נגיף H1N1 . בבדיקות מולקולריות נמצאה זהות של 100% ברצפים לגנים של HA ו-NA  לנגיך השפעת הפנדמי (מאדם). נמצא ריחוק של כ-8% מנגיפי H1N1 שמקורם בהודים או בחזירים.
• Bland (ארה"ב) שפעת החזירים הפנדמית זוהתה לראשונה במקסיקו ולאחר מכן בארה"ב, ונכון להיום בודדה מבני אדם ב213 מדינות עם תמותה של כ-17,700 בני אדם. בסתיו 2009 דווח על מספר להקות רבייה שנפגעו משמעותית בהטלה עקב נגיעות בנגיף בצילה, קנדה וורג'יניה.בקליפורניה להקת רבייה בדצמבר 2009 בלהקת רבייה בגיל 36 שבועות נראתה ירידה בהטלה מ-70% ל-36% במשך 12 יום במבנה אחד. לקח 7 שבועות עד שהנגיף עבר בין בכל 4 המבנים בחווה. רמת ההטלה חזרה ל65% לאחר 2-3 שבועות. בחווה מרוחקת כ-200 ק"מ נצפתה אותה תופעה חודשיים מאוחר יותר. בבדיקה אפידמיולוגית מסתבר שעובד שהיה אחראי לאיסוף ביצים ביקר במקסיקו והיה במגע עם אחד מבני משפחתו שחלה שם העביר את המחלה להודים. ההדבקה מתרחשת כאשר אדם נגוע משתתף בהזרעה המלאכותית ובא במגע ישיר עם הקלואקה ואיבר המין של ההודית. המסקנה היא שעובדים חיבים להתחסן ולא להגיע לעבודה אם הם חולים. יד להקפיד על עבודה בהזרעה מלאכותית עם מסכות וכפפות.
• Ground (גרמניה) השפעת הפנדמית בה לידי ביטוי בתרנגולי הודו בירידה בהטלה ללא סימנים קליניים אחרים. בהודים שהודבקו דרך הביב ניתן היה לבודד נגיף ממערכת הנשימה העליונה. במטרה להתחקות אחר דרכי הדבקה אפשריות נבדקה הדבקה ישירות לשק האויר השמאלי והדבקה עם ריכוז גבוה של נגיף למערכת נשימה עליונה . מסתבר שניתן (בניגוד למקובל) להדביק דרך מערכת הנשימה אך רק בנגיפים מסוימים. כלומר הרגישות לנגיף של בני אדם בהודים מוגבלת ולכן כאשר לול בחווה נדבק ניתן לעצור את המחלה בהתנהגות נכונה של בטיחות ביולוגית. אם הנגיף יעבור התאמה לתרנגולי הודו יתכן וזה עשתנה.
• Abdelwhab (גרמניה) שימוש ב – FTA   ניר פילטר לאבחון נגיפי שפעת. ניר פילטר זה מיועד לאיסוף ,אינאקטיבציה ושימור של נגיפי עופות שונים,חידקים וטפילים. הניר נבדק לאפשרות של שימוש לנגיפי שפעת ונמצא כי לאחר שעה הנגיף עובר אינאקטיבציה מלאה בטמפרטורת החדר אך ניתן לעשות בידוד מחדש של הנגיף מהניר עד 3 ימים לאחר הדבקה. היתן לזהות ולסווג את הנגיף גם 5 חודשים לאחר אכסון בטמפרטורת החדר . לא ניתן להמשיך בדיקות מעבר לכך.
• Kilany  (גרמניה) במצרים מאז 2006 כל הלהקות המסחריות מחוסנות עם תרכיבי H5  מסחרי שמקורם בגרמניה או מסין, מאז 2008 יש התפרצויות למרות החיסון. שני התרכיבים + בידוד מקומי בשני סוגי אדגו'וונטים נבדקו במבחן הוקעה וסרולוגיה ליעילות. נמצא 0% הגנה בתרכיב הגרמני, 60% בתרכיב הסיני ו-80% בתרכיב במקומי שיוצר בשמן.

סלמונלה וקמפילובקטר

שימוש בחומצה לקטית להורדת נגיעות סלמונלה במשחטה, שכיחות קומפילובקטר באירופה. סקר בתרנגולי הודו בפינלנד וסקר באיטליה.
• Fries (גרמניה) באירופה אסור להשתמש בחומרי חיטוי לטבילת גופות של עופות נמצאה הפחתת משמעותית ברמת זיהומי סלמונלה במשחטה ע"י טבילת גופות בחומצה לקטית בריכוז 5% למשך 10 דקות. מומלץ לעבוד עם מים חמים ובשיטת הטבילה ולא הריסוס. המדד שנבדק הוא לא האם חיוב לחידק או שלילי אלא מדד לבדיקת רמת MPN = Most Probable Number.
• Alter (גרמניה) בניגוד למזרח התיכון קומפילובקטר באירופה מהווה בעיה רצינית בבני אדם ובמקביל נגיעות גבוהה בעופות בפוקוס על פטמים אך מסתבר שאפילו גבוה יותר בהודים. בשנת 2006 דווחו 175,561 אירועים באירופה (הזאונוזה הכי מדווחת) בסקר בין השנים 2004-2008 יש ירידה של כ- 35% באירועי בלמונלה מאובחנים בבני אדם בו בזמן שבקמפילובקטר אין מגמת שינוי.
• Lyhs (פינלנד) נגיעות נמוכה יותר לעומת אירופה בבשר הנמכר. נמצאה נגיעות של 50% בלולים אך רק 17% נשארו נקיים במשחטה. כלומר להקות נקיות הגיעו למשחטה והזדהמו. נבדקה נגיעות בנקודות שונות לאורך השחיטה:62.5% מלשלשת שנאספה בכלובים , 75% באזור הוצאת המעיים, במי ההצינון 65% ורק 28% במוצרי הבשר.
• Giacomelii (איטליה) נבדק מהלך ההדבקה בחיידק בשלש להקות הודים מסחריות כאשר דוגמאות נלקחו החל מהמדגריה ועד השיווק אחת לשבוע.  החל מגיל 14 יום נמצאו דוגמאות חיוביות כאשר בהתחלה C.coli היה דומיננטי ולקראת הסוף  C.jejuni במבחן רגישות לאנטיביוטיקה נמצא: עמידות גבוהה ל-צפלוספורין, סולפה טריפתופרים, אוקסיטטרציקלין, אמפיצילין וקווינולונים. רוב הבידודים היו רגישים למקרולידים (טילן) , אמינוקליקוזידים (קוליסטין) ואוגמנטין. כלומר החיידק פיתח עמידות לרוב סוגי האנטיביטיקה ומרגע שהתמקם בלהקה נמצא שם עד השחיטה.


סוכם ע"י ד"ר איתן קין